הגנן שנטע עץ שלא יראה

איש זקן נטע עץ תמר. שכנו צחק: 'לעולם לא תאכל מפירותיו — ייקח עשרים שנה!' הזקן חייך: 'אבותיי נטעו ואני אכלתי. אני נוטע ואחרים יאכלו. זוהי השרשרת שאסור לנתק.' כשמת הזקן, העץ כבר הניב פירות ראשונים — ומתחתיו ישבו ילדים.

— ג'ובראן